אנשים רבים אשר משתמשים בקולם ככלי עבודה דוגמת מורים, מרצים, מדריכים וכיוב… נאלצים להתאמץ בזמן הדיבור, ועל כן סובלים מפגיעה במיתרי הקול המתבטאת בצרידות, יובש בפה, קושי בבליעת רוק ודיבור שאינו ברור, לעיתים אף חשים כאב, ובחלק מהמקרים מאבדים את קולם לפרקי זמן שונים.
רבים אינם יודעים שאדם שנפגע מצרידות כתוצאה מעיסוקו , זכאי במקרים רבים לקבלת פיצוי כספי ואף לקבלת קצבת נכות קבועה בגין פגיעה זו מהמוסד לביטוח לאומי .
לשם קבלת פיצוי כספי יש להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי מדובר במחלת מקצוע .
מחלת מקצוע צריכה לעמוד במספר תנאים:
ראשית עליה להכלל ברשימת מחלות המקצוע המופיעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי.
שנית, על הנפגע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין המחלה , במקרה זה , בין הצרידות לבין סוג העיסוק שלו והעבודה אותה הוא מבצע, כלומר שימוש יומיומי ואינטנסיבי בקול ובדיבור.
חשוב לדעת, שבתקנות הביטוח הלאומי יש סעיפי נכות למחלות שונות , אך אין סעיף מסויים לנכות הנובעת מצרידות. כמו כן, הצרידות כשלעצמה אינה מוכרת כמחלת מקצוע לכן יש להוכיח לביטוח הלאומי כי הצרידות שייכת לתחום של מחלות מקצוע ונובעת מארועים טראומטיים חוזרים ונשנים של שימוש לא נכון במיתרי הקול.
ר, מורה שפנתה למשרדנו עוסקת 13 שנה בהוראה, רכזת מקצוע ומחנכת המלמדת מקצועות רבי מלל ועושה שימוש אינטנסיבי רב שנים בקולה. לפגישה הגיעה כשהיא סובלת מצרידות ניכרת ומיבלות על מיתרי הקול. ר' הגיעה למשרדנו כשהיא מצויידת במסמכים רפואיים התומכים בטענותיה וסיפרה כי פנתה לביטוח הלאומי באופן עצמאי ונדחתה. משרדנו הגיש בשמה תביעה מחדש תוך הצגת הטיעונים והמסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לאחר ליווי צמוד, הנחייה ובניית הטיעונים המשפטיים אותם לא היה בכוחה להציג לבד , הוכרה צרידותה על ידי ביטוח לאומי ובהמשך אף קיבלה קצבה חודשית לכל החיים.
על מנת להוכיח בועדה הרפואית כי הצרידות הינה מחלת מקצוע, קיימת חשיבות רבה לפניה לעורך דין המכיר היטב את תקנות הביטוח הלאומי ואת אופן ההתנהלות בועדה, בבית הדין לענייני עבודה, את המסמכים הרלוונטים להוכחת טענתו של הנפגע, כל זאת על מנת לקשור בין העיסוק של הנפגע לבין הצרידות ממנה הוא סובל ולקבל הכרה. עו"ד מתחום נזיקין הוא בעל המקצוע הרלוונטי לתחום.
