עורך דין תאונות עבודה

מהי תאונת עבודה?

“תאונת עבודה” תחשב כל תאונה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו של הנפגע לעבודה ממעונו או ממקום אחר שבו הוא ישן; מן העבודה למעונו; וממקום עבודה אחד למשנהו.

דוגמאות לתאונות עבודה:

• פציעה תוך כדי הגעה או חזרה מהעבודה או אליה- עובד שנפצע בדרכו לעבודה או בשובה ממנה בדרכו למקום עבודה אחר ו/או למקום לינה ו/או למקום מגוריו, בין אם בנסיעה ובין אם בהליכה.
• פציעה תוך כדי עבודה – גם אם אינה קשורה לעבודה: אם עובד נפצע בעודו עושה כל דבר, בין אם קשור לעבודה עצמה ובין אם שלא, כמו ללכת מאתר א’ לאתר ב’, להחליק במדרגות, להתחשמל מהתשתית במקום, להחתך ממכונת חיתוך, וכיוב .
• תאונה המתרחשת לעובד בזמן הפסקה שניתנה על ידי המעביד בזמן עבודה, בזמן ארוחה של העובדים, והתרחשה כתוצאה מהעבודה עצמה או לנוכח סיכוני המקום או בעת שהיה בדרכו אל מקום האכילה ממקום העבודה או להפך – מהווה תאונת עבודה.
• אירוע מוחי או לבבי עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה אם נגרמו כתוצאה מאירוע חד-פעמי בעבודה שהיה חריף בעוצמתו וסמוך למועד האירוע המוחי/הלבבי…
• עובד ששבסבירות גבוהה נדבק בקורונה במקום העבודה עשוי להיות מוכר כנפגעי עבודה.
• אדם שהחליק במקום עבודתו על שלולית מים ושבר את רגלו.
• תאונת דרכים בדרך אל מקום העבודה לביתם. במקרים הבאים הפגיעה עדיין תיחשב כתאונת עבודה גם אם העובדים סטו מדרכם לעבודה:
  • סטייה מהדרך לעבודה כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו העובדים נוהגים להתפלל.
  • סטייה של העובדים מהדרך לעבודה כדי ללוות את ילדם למעון/גן הילדים או בחזרה מהמעון/גן הילדים לבית. “ילד” ייחשב ילד עד גיל 10 או ילד שזקוק לליווי בגלל ליקוי שכלי או גופני.

מקור החקיקה לתאונות עבודה

תביעות תאונות עבודה חוסה תחת פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ”ח-1968‏, מדובר בדבר החקיקה המרכזי במערכת דיני הנזיקין בישראל, המשמש כבסיס של דינים אלו ומסדיר את יסודותיהם.

בפקודת הנזיקין מפורטות סוגי ה”עוולות” (הפעולות המוגדרות ככאלו שניתן לתבוע פיצוי בגללן) השונות.

מי הגורמים שניתן לתבוע?

לנפגע בתאונת עבודה זכות לתבוע פיצויים או כספים מן הגופים הבאים:

1. המוסד לביטוח לאומי.
2. המעסיק וחברת הביטוח שלו או מצד שלישי / כל גוף אחר שאשם בגרימת הפגיעה במידה
   והוכחה רשלנותו.
3. חברת הביטוח שביטחה את העובד בפוליסות מסוגים שונים לרבות פוליסות “תאונות אישיות”
   או פנסיית נכות או “אובדן כושר עבודה” וכיוב.

**תביעות כנגד המעסיק ו/או צד שלישי (למשל תאונה שנגרמה בדרך לעבודה בשל ליקוי במדרכה או גזם שלא נאסף). במקרה כזה הצד השלישי שייתבע תהיה העירייה/המועצה המקומית שגרמה לנזק לנפגע. בתביעות מסוג זה יש להוכיח את האחריות של המעביד ו/או הצד השלישי כלפי הנפגע, את התרשלותם ואת הנזק שנגרם לנפגע.

מיהו מעביד/מעסיק ?

מעסיק/ מעביד מוגדר בפקודת הנזיקין כ”מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה”.

“עובד” מוגדר כ”מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור” על-ידי המעביד/ המעסיק.

אחריות המעסיק כלפי עובדיו

במסגרת מערכת היחסים בין עובד למעסיקו נקבע בפסיקה, כי על המעסיק מוטלת חובת זהירות כלפי עובדו, במידה וחובת הזהירות מופרת יוכל העובד לתבוע את מעסיקו ברשלנות.

חובת הזהירות של מעסיק הנה רחבה וזאת בין היתר, משום שיש ציפיה מהמעסיק להיות מודע לכל הסיכונים בסביבת העבודה. חובת הצפיה של מעסיק הינה גבוהה מכל עובד במקום העבודה ומשכך טבעי הוא שחובת הזהירות של המעסיק רחבה יותר משל העובד.

חובות המעסיק נקבעו בשורה ארוכה של פסקי דין ובתקנות מפורטות שקמו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תשל-1970. בבסיס אחריותו של המעסיק עומדת חובתו של המעסיק לנקוט באמצעים סבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה.

דוגמאות לחובותיו של מעסיק כלפי עובדיו:

1. המעסיק חייב להזהיר כל עובד בדבר הסיכונים הצפויים בסביבת עבודתו של העובד, וכן לתת מענה בטיחותי לשם מניעת נזק כלשהו לעובד.
2. המעסיק חייב לסלק כל סיכון הקיים בסביבת עבודתו של העובד.
3. המעסיק חייב לספק לעובדיו ציוד מגן מתאים ותקין לכל סביבת עבודה במקום העבודה ואף חייב לוודא שעובדיו משתמשים בציוד המגן.
4. המעסיק חייב להדריך את עובדיו באשר לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה.
5. המעסיק חייב בחובת פיקוח על עובדיו בשמירה על כללי הבטיחות במקום העבודה ובשמירה על נורמה של התנהגות בהתאם להנחיותיו.

אשם תורם

טענת האשם התורם הנה אחת מטענות ההגנה של המעסיק. משמעות הטענה היא כי העובד נושא בעצמו באשם לקרות הנזק, בשיעור חלקי או מלא. במידה ויוכח כי הנפגע נושא באחריות לנזקו, יפחת שיעור הפיצוי שיזכה בו הניזוק בפועל.

לדוגמא: אם המעסיק יטען שהנחה והדריך את עובדיו שחובה עליהם לעבוד עם קסדה וכפפות והעובד ביודעין עבד ללא קסדה וללא כפפות ונפגע בגופו, במידה ויוכח כי המעסיק אכן הנחה והדריך את העובדים ואת הנפגע או במידה וימצא שהיה על העובד לצפות את הנולד בהתאם למעשיו, ייתכן ובית המשפט יפחית מכל פיצוי שייפסק לעובד את אחוזי אשמתו התורמת של העובד.

קיזוז

בהתאם לעקרונות דיני הנזיקין שדוגלים בהשבת המצב לקדמותו, על הנפגע בפגיעה מעבודה לקבל פיצוי שישיב אותו למצב בו היה עובר לפגיעה בעבודה.

בפגיעה בעבודה תובע הנפגע את המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלאות בעקבות נכותו ולאחר מכן את מעבידו ו/או הצד השלישי.

על מנת שלא יווצר מצב של כפל פיצוי יפחיתו בית המשפט או חברת הביטוח של המעסיק / צד ג’ את התגמולים שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מכל פיצוי שיפסק לנפגע בתביעתו אל מול המעסיק ו/או הצד השלישי.

משמע , העובד יקבל 100% פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ומהמעסיק או צד ג’ ולא למעלה מכך.

מדריך לנפגע בתאונת עבודה

נפגעתם בתאונת עבודה?

1. מומלץ לצלם את מקום הארוע ו/ או המפגע בו נפגעתם או לבקש שיצלמו אתכם ממספר זויות במקום התאונה. מומלץ לצלם את הנזק ואת הגורם לנזק במועד קרוב לקרות האירוע לדוגמא, לצלם את האזור של מקום פגיעתכם, את הכשלים שלדעתכם הביאו לאירוע המזיק, כגון מכשולים בדרך וכיוב. מיד לאחר התאונה יש לדווח למעסיק לגבי התאונה ולבקש טופס בל 250 שבו ימלא המעסיק את העובדות כפי שארעו, עם טופס זה תוכלו לקבל טיפול רפואי בקופת החולים תחת ההגדרה “תאונת עבודה”.
2. שימו לב- שלעיתים המעסיק שמודע לפוטנציאל תביעת רשלנות בגין הפגיעה עלול לרשום בטופס בל 250 עובדות לא מדויקות ובכך לגרום נזק לעובד. לכן חשוב להקפיד ולשים לב למה שהמעסיק ממלא בטופס ומולץ להעזר בעורך דין תאונות עבודה מקצועי ומיומן. במידה והמעסיק מפציר בכם לדווח לגורם הרפואי שהאירוע לא ארע במסגרת המפעל / העבודה – פנו ללא דיחוי ליעוץ משפטי לעורך דין לענייני תאונות עבודה.
3. יש לפנות לטיפול רפואי בסמוך לארוע התאונה ולציין בפני הרופא כי מקום הפגיעה – הינו בעבודה. יש לוודא שהגורם הרפואי מילא נכון את הנסיבות של האירוע. לדיווח הראשוני לגורם רפואי חשיבות גדולה במימוש זכויותיכם לאחר התאונה.
4. עם טופס בל 250 (לשכירים) יש לפנות לרופא מטפל ולבקש “תעודה ראשונית לנפגע בעבודה” איתה תוכלו למצות את זכויותיכם בתביעה של המוסד לביטוח לאומי, חשוב לשים לב שתעודת מחלה אינה מספיקה ולכן יש לבקש מהגורם המטפל טופס הנושא את הכותרת “תעודה ראשונית לנפגע בעבודה”.
5. יש להקפיד על רצף טיפולי ולהתלונן על כל ליקוי או כאב שעולה לאחר התאונה בפני גורם רפואי מוסמך, לדוגמא: אם נפגעת בברכים, יש לפנות לאורתופד, אם מדובר בתאונה עם חבלת ראש, סחרחורות וכאבי ראש יש לפנות לנוירולוג, במידה שהחבלה גרמה לבעיות נפשיות יש לפנות לפסיכיאטר וכיוב.
6. בסמוך ככל הניתן לארוע התאונה ערכו רישום מפורט של כל הפרטים מארוע התאונה כולל זמנים, מקום, שמות ופרטי עדים שנכחו בארוע ולבדוק נכונות העדים לסייע במידה וידרשו.
7. קבלות: שימרו קבלות שקשורות בהוצאות מארוע התאונה ורשמו לגבי כל קבלה בעבור מה שולמה, לדוגמא: נסיעה במונית לביה”ח, נסיעה לפיסיותרפיה, קניית תרופות וכיוב…
8. מומלץ לא לשוחח עם חוקרים ו/או עם נציגים מטעם חברות ביטוח ולא למסור גרסא לאחר התאונה, אלא לאחר התייעצות עם עורך דין לענייני תאונות עבודה.
9. יש לפנות לעורך דין תאונות עבודה עם תיעוד רפואי, הוכחות לפגיעה בנסיבות שמתוארות, קבלות וחשבוניות בעבור נזקים שנגרמו ממועד התאונה, תלושי שכר או דוחו”ת מרואח”ש המעידים על הכנסות ב-6 החודשים שקדמו לארוע תאונת העבודה.
10. יש למצות את מלוא הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי. הסיבה לכך היא כי אם לא תמצו את מלוא זכויותיכם מול המוסד לביטוח לאומי יכול המעסיק ו/או הצד השלישי לדרוש מבית המשפט לבצע “קיזוז רעיוני” של התגמולים, להם אתם זכאים מהמוסד לביטוח לאומי ומכאן החשיבות של העניין.
11. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות תאונות עבודה לשם הגשת תביעות לגורמים המתאימים לשם מיצוי זכויותיכם בהקדם. מומלץ שלא למלא טופסי תביעה ללא היוועצות בעורך דין תאונות עבודה הבקיא בתחום.
    

מיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי

1. עובדים שלא מסוגלים לעבוד עקב פגיעה בעבודה זכאים לתבוע הכרה בתאונה כתאונת עבודה וכן לתבוע תשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה וההוצאות הטיפול הרפואי.
   דמי פגיעה – עובד אשר נפגע כושר עבודתו, זכאי בהתאם למידת הפגיעה ממנה הוא סובל למימון של עד 91 יום (כ- 3 חודשים) בהם יקבל 75% מהכנסות אשר דווחו למוסד לביטוח לאומי בשלושה חודשים שקדמו לחודש בו נפגע.
   לדוגמא עובד אשר נפגע ב- 11 ביולי, יקבל 75% ממשכורתו אשר צבר בשלושת החודשים הקודמים לחודש הפגיעה, כלומר – אפריל – יוני.
   על העובד להגיש את תביעתו  לדמי פגיעה במסגרת 12 חודשים ממועד הפגיעה, כאשר לאחר מכן עלולה לחול על התביעה התיישנות שתקשה על יכולתו לקבל פיצוי בכלל בשל כך.
2. לעובד שתאונתו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ונותר לו ליקוי הנובע מהתאונה – עומדת הזכות לתבוע דרגת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
   ככל שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בנכות קבועה בשיעור של מ- 10% עד 19% הנפגע יהיה זכאי לתשלום מענק חד פעמי.
   ככל שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בנכות קבועה של 20% ומעלה, הנפגע יהיה זכאי לתשלום קצבה לכל החיים.

נכה נזקק: כאשר נקבעה לתובע דרגת נכות זמנית פחותה מ-100% ניתן להגיש תביעה ל”נכה נזקק”- משמעותה קביעת דרגת נכות בשיעור של 100% לתקופה קצובה.

התביעה תאושר כאשר לדעת ועדת הרשות, לתובע לא היה באותה תקופה סיכוי סביר לעבודה כלשהי בגין הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסות מעבודתו.

תקנה 15: לאחר שנקבעת נכות לצמיתות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובמידה שהכנסות התובע מעבודתו הופחתו כתוצאה מהתאונה, על הועדה לשקול אם יש מקום להפעיל את תקנה 15.

התקנה עשויה להוסיף לאחוזי הנכות שנקבעו 1/2, 1/3 או 1/4 מהנכות הצמיתה שנקבעה לתובע עפ”י שיעור הירידה בהכנסות ובהתחשב במקצועו ובגילו, עקב נכותו שכתוצאה מתאונת העבודה.

פוליסות ביטוח אישיות

עובדים רבים מבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסות תאונות אישיות, פוליסות נכות ואובדן כושר עבודה וכן פוליסות קבוצתיות מטעם מקום עבודתם.

במידה ובידכם פוליסת ביטוח המכסה את נזקיכם (כגון: ביטוח חיים, ביטוח אבדן כושר עבודה, ביטוח מחלה, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח נכות מתאונה/מחלה וכיוב’), ניתן לתבוע בתביעה נפרדת את חברת הביטוח שביטחה אתכם.

כל סכום שייפסק לעובד בתביעתו מכוח פוליסת הביטוח הפרטית לא יקוזז מתביעתו כנגד המעביד ו/או הצד השלישי.

התיישנות

תביעה של עובד כנגד מעסיקו ו/או צד שלישי מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נפגע העובד.

ומה קורה אם הנזק התגלה לאחר זמן מה מיום התאונה ו/או המחדל הרשלני?

במקרה כזה מתחילים לספור את תקופת ההתיישנות ביום שבו נתגלה הנזק בפועל. במקרה זה תתיישן התביעה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

תביעה של עובד נגד חברת ביטוח על-פי פוליסות פרטיות יש להגיש עד 3 שנים ממועד הפגיעה.

שימו לב שרק הגשת תביעה לבית משפט בתוך המועדים שצויינו מפסיקה את טענת ההתיישנות ולכן חשוב מאוד לפעול בהקדם מול המעסיק או צד ג’ ולא להמתין להתיישנות התביעה.

היוועצות עם עורך דין תאונות עבודה

מכיוון שלא כל תאונה מוגדרת כ”תאונת עבודה” ועל כן לא כל תאונה תזכה את הנפגע בפיצוי מהמעביד ו/או מצד שלישי ובהתאם יש לבחון כל מקרה לגופו. מדובר בתביעות מורכבות שדורשות הכרות עם החוק, הפסיקה מיומנות בתביעות בבתי משפט ועל כן יש להתיעץ עם עורך דין מיומן בתביעות תאונות עבודה.